השנה 1996, האולפנה למוזיקה עמק יזרעאל שבקיבוץ מזרע.
המוזיקאי רון קליין, מקים ומדריך הרכב ומעניק לו את שמו. הגרוב-ט-רון. הרעיון המרכזי הוא ליצר חלופה להרכבי הג'אז המקובלים בקונסרבטוריונים בארץ ולתת הזדמנות למוזיקאי העמק הצעירים להחשף לפאנק ולמוסיקת נשמה. כך הכל התחיל.
החברים התמסרו לעניין, נגנים באו והלכו, דור התגייס לצבא ודור חדש בא, וההרכב התגלגל לו, מופיע בבימות העמק ושומר על צביונו הסיגנוני – ביצועי "אחד לאחד" מהוקצעים ואנרגטיים מג'יימס בראון ועד ארית'ה פראנקלין.
בשנת 1998 רוב נגני הלהקה המקורית התגייסו לצבא וכך הסתיים פרק הפעילות במסגרת האולפנה.
בשנים 1999 עד 2002 המשיכה הלהקה להתגלגל, מונעת על ידי המתופף מתן אפרת והזמרת זיוה הדר. הפעילות התרכזה בהופעות בעמק יזרעאל מלווה ניסיונות גיחה לעיר הגדולה ואף כתיבה מקורית.
השנה 2002, בעקבות עזיבתם של הבסיסט ירון מיטלמן והסולנית זיוה הדר, החליט מתן אפרת בשיתוף הגיטריסט ארז שביט ("שחץ") לזמן לגרובטרון כמה מוזיקאים מחבריהם הקרובים. בינהם הסולן
דרור אהבה רומם ונגן הבס ניר מימון. בחזרה הראשונה במושב כפר יהושע הפך דרור למנהיג הלהקה. זמן לא רב חלף ורבים מן החברים נטשו ללימודים, לחו"ל ולפרויקטים אחרים. נגנים אחרים הגיעו, בינהם חזר ללהקה איתמר גרוס הקלידן (שניגן בהרכב המקורי של הלהקה בשנים 1996-1998) והגיטריסט אייל הלר. הלהקה בהופעותיה הקבועות בפאב "חוות החיות" שבקריית חרושת (טבעון) הפכה לחגיגה החיה, המגניבה והמרקידה ביותר בעמק ואף החלה להופיע בשאר חלקי הארץ. את הבכורה התל אביבית ערכו הגרובטרונים במועדון "הבארבי". המופע היה מהוקצע וזכה לאהדה. אך משהו היה חסר…
בנסיעה לצפון, להופעה בבר של רדיו "קול רגע" בקיבוץ בית קשת, יצא אהבה רומם בהכרזה:
"בואו ניקח את שירי ארץ ישראל ונעשה להם עיבודים פאנקיים". שמעו על כך החבר'ה וצחקו. הוא חזר על דבריו ואף נאלץ להרים את קולו ואת ידיו. לבסוף המסר נקלט.
עוד באותו השבוע החלו לעבוד בחדר החזרות שלהם, ששכן בדירתו של דרור בשכונת שפירא שבתל אביב על העיבודים של "עובדים עלינו עבודה עברית" ו"הללויה". העבודה המשותפת הייתה טבעית להם שכן מאז ימי קליין לא היה מפיק מוזיקלי יחידני להרכב. עד כה עסקו בעיבודים זהים למקור, אך כעת נוספו דילמות אומנותיות חדשות; חיפוש אחר רפרטואר מדויק מתוך הקלאסיקות של שירי א"י והתאמת עיבוד מתאים, הן מבחינה סגנונית והן מבחינה מוזיקלית, כל זאת תוך שמירה קנאית על עקרונות כמו חופש יצירתי, וירטואוזיות והמון צחוקים, אהבה וגרוב. הקסם שנוצר בחדר החזרות היפנט את המשתתפים. נוצרה אווירת שליחות. תהליך חיפוש השירים לא היה פשוט, היה צורך בהגדרת קוד ברור מי נכנס ומי לא. הייתה תחושה ששירים מסוימים באו והם מבקשים להתבצע מחדש, שילבישו אותם מחדש, כל אחד בסגנון אחר, חגיגי.
מועד מופע הבכורה בעברית נקבע לב' תשרי הוא ערב שני של ראש השנה 2003 ב"חוות החיות", שהיווה מועדון בית ללהקה. הבמה קושטה בחבילות חציר ועששיות והלהקה לבשה מדי להקת מחול מסורתיים. זו הייתה גם הבכורה לעודד מאיר הטרומבוניסט. אמנם המטרה לא הושגה במלואה וחציו הראשון של המופע הורכב מהשירים באנגלית אך לאחר החצי הראשון חילק דרור לנגנים דפי תווים מפוברקים והחלק העברי החל.
הקהל אהב מאד את אשר קרה שם באותו ערב. חגיגת ריקודים בטעם חציר. הגיע הזמן לצאת לדרך.
באותה תקופה בתל אביב פעל מועדון "הג'ה-פן" ברחוב קומפורט בשכונת פלורנטין. הג'ה-פן היה מועדון מיוחד במינו ששכן בין כתליו של בניין טורקי עתיק ונתן בית ליצירה אומנותית נסיונית ומגוונת. שם גם מצאו הגרובטרון את ביתם התל אביבי החדש והחלו להופיע בכל חודש ואף להתארח בערבי "עבודה ג'ה-פנית" שהנחה אהבה רומם והוקדשו לזמר העברי. השיר "חי חי חי" לדוגמא, שבוצע בהופעות, נוצר בעבור ערב שכזה אשר הוקדש לכבודו ולזיכרו של אהוד מנור. גם השיר "מכבי הישן" המופיע באלבום "הדרך מתמשכת" בוצע בערב כזה שהוקדש לשירי תל אביב.
לרגל יומולדת שנה לגרובטרון 'העברי' (שנחגג שנה בשנה בתאריך העברי) הוציאו החברים בהפקה עצמית דיסק שכלל חמישה שירים ונעטף בעבודת יד בחציר קצוץ אשר הודבק על ידי חברי הלהקה.
לאחר מספר חודשים נפרדה הלהקה ממתן אפרת שפנה לפרויקטים אחרים ובמקומו גוייס ארז קוסקס ("שמיירז"). לאחר השתלבותו המלאה של ארז החליטו החברים לעצור את מסע ההופעות ולהתמקד בהקלטת כל הפרוייקט לאלבום.
ערוצי חטיבת הקצב הוקלטו באולפן הביתי של קוסקס ושאר העבודה נערכה באולפני פלוטו, שם וכמובן בהופעות באו לידי ביטוי בקיאותו וכישרונו של ברק יחזקאלי, איש הסאונד של הלהקה. נגנים מצויינים נוספים שולבו בהקלטות על מנת להעניק לאלבום את הדיוק המירבי בעיבודים ובביצוע. במשך כשנה וחצי הושלם האלבום, כולו בהפקה מוסיקלית עצמית. חשוב להזכיר את שמותיהם של אורן בן אבי (סקסופון), ארתור קרסנובייב גרשנזון לבית יבלונסקי (חצוצרה), עופר פלד (סקסופון) וליאור יולביץ' (חצוצרה) שהיו שותפים ארוכי טווח במופעים ובהקלטות וידועים גם בשמם "נשפני הנסיון".
לקראת סיום ההקלטות חברו למפיק והמנהל אבישר סביר לימים "אסיה מוזיקה", ויחד עמו סיימו את תהליך הכנת האלבום. במקביל חזרו להופיע והפעם ביתר שאת. בשלב זה עזב הבסיסט ניר מימון את הלהקה ופנה לפרויקטים אחרים וללהקת "היהודים" וגיא תובל הצטרף. בתחילה הופיעו בשאר איזורי הארץ ולאחר חצי שנה של טיולים שבו אל העיר הגדולה תחת הסיסמה "החציר חוזר לעיר". מופע הבכורה החגיגי במוצאי חג השבועות 2007 התקיים במועדון הזאפה. לכבוד המופע הבא במועדון הבארבי גויס חבר הכבוד של הלהקה – האיש, האגדה והאקורדיאון: שלמה בראבא. שיתוף הפעולה החזיר את דמותו המיתולוגית, יאצק, אל בימות ישראל והיווה ללהקה הזדמנות מיוחדת לפגוש ולעבוד עם האיש שמכר את נשמתו לשפם.
רגע לפני חתימת הדיסק שולב השיר "הבלדה לסוס עם כתם על המצח" והלהקה הונצחה בתצלומים לעטיפה ובקליפ לשיר "פתאום קם אדם – קטעים ממגילת העצמאות" שצולמו בשדות צאלים ובחדר האוכל במסגרת שבוע חזרות בפאב "הבאר" שבקיבוץ.
בחודש תשרי 2007 הושק הדיסק המלא ואליו צורף במארז אספנים חגיגי די.וי.די ובו קטעי הופעה, קליפ, קטעי קריאוקי וסרט תיעודי בן עשרים דקות המספר את ספורה של הלהקה. האלבום שווק ע"י "הד ארצי" וכמובן שנמכר בהופעות.
באביב 2008 עלה המופע שקט יחסי בבכורה במועדון צוותא בתל אביב והאיר צד אחר של הגרובטרון, רגוע יותר. המופע עצמו לא יצא לסיבוב אך הצליח באופיו להשפיע על צוויונה של הלהקה.
עם בוא הקיץ ובהמשך לערב בצוותא נסגרו החברים באולפן להקליט את אלבומם המלא השני "הדרך מתמשכת" שיצא לחנויות ב17/9/2008 (מופץ עלידי "הליקון") גם הוא כולו ממשיך בדרך של מסורת הביצועים לשירי ארץ ישראל. באלבום התארחו שלמה בראבא בשיר "הכל זהב" ועדנה גורן בשיר "הטנדר נוסע" שיר שבמקור בוצע ע"י דודתה – אסתר גמליאלית.
במופע ההשקה לאלבום ניגן הגיטריסט דורון מזרחי שהחליף את אייל הלר עת נסע זה למספר חודשים לשם השתלמות בספרד לשיפור איכויות הפלמנקו שלו.
משחזר הלר התכנסה הלהקה לחזרות, שיפורים ואף כתיבה ועבודה על חומרים מקוריים שהחלו להזדחל ולהציץ פה ושם במופעים. בינואר 2010 שחררו לרדיו את הסינגל המקורי הראשון "עונת מעבר" וגם מהדורה ערוכה מחדש של האלבום הראשון ויצאו לסיבוב חורף. המתופף דקל דביר החליף את ארז קוסקס ובאותו אביב נסעו לקנדה לשלוש הופעות. ימי העצמאות והזכרון בונקובר ובאדמונטון וחודש לאחר מכן לאירוע קק"ל גדול בוויניפג. המפגש עם הקהילות היהודיות והישראליות הותיר רושם רב על כולם. בחורף 2011 פרש אייל הלר מהלהקה והוחלף על ידי דניאל שוהם.
ב2012 החליטו אהבה רומם וגרוס להתקדם עם הפקת אלבום של שירים מקוריים פרי עטם שיצליח לשמר את השפה הגרובטרונית בו ולשם כך גייסו את קובי אוז כמפיק. התוצאה, האלבום הנושא את השם "השד העברי" – שם שטבע אוז והגדיר את תכלית הלהקה והוקלט באולפני קיצ'ה, פלוטו והאולפן של איתמר גרוס. האלבום כלל 13 שירים שתיארו את הימים והאהבות מתקופת הנערות, במיוחד בעמק יזרעאל ובכלל בארץ ישראל. בסופו של האלבום הופיע השיר "ביצה ציונית", שיר ביקורתי על המציאות הישראלית בתקופה הסמוכה להתפרצות המחאה הציבורית נגד האטימות השילטונית. גם השיר לא יוצא מהאוהל הופיע באלבום, לכאורה קשור ל'מחאת האוהלים', אך לא, באופן משעשע, השיר נכתב מספר שנים לפני המחאה באוהל שהיקמו הלר, גרוס ורומם בדשא בית הוריו של גרוס ברמת ישי בריטריט כתיבה שערכו.
באלבום התארחו בנגינה רועי ריק, איש הקולקטיב, במפוחית, מיכל רומם ותמי קושניר בקולות, קובי אוז, עצמו, בסינטי וקולות והפתיעו בהבלחה, עידו אופק, הלוא הוא זיגו מלהקת הדורבנים בקולות אולטרה גבוהים ובסולו סי פארט בשיר 'ספינת אהבה בירקון' וכן הקריין דן כנר בקטע 'ששש…נותנים חדשות' המנבא מהדורת חדשות אופטימית לקראת אחרית הימים. לקראת צאתו של האלבום הפיקה הלהקה וידיאו קליפ מושקע ע"פ תסריט של קובי פלשמן ומוריה זרחיה ובבימויו של פלשמן לשיר 'עלמה בסובארו' בכיכובה של השחקנית עירית קפלן ולצידה ביג אם, איש טיפקס ומי שמיקסס את האלבום וכן מתן זרחיה.
האלבום אמנם לא התקבל באהדה מיוחדת ופרט לשיר 'גוספל ליאוש' לא הופיעה הגרובטרון עם שירים מתוך האלבום. בערב ראש השנה השני 2013 חגגה הגרובטרון עשור והשיקה את האלבום במופע חגיגי במועדון הבארבי בתל אביב ובמופע המשמח התארחו קובי אוז, איש גלי צהל והזמר בני בשן ולהקת האלקטרו-פאנק-יידיש 'רמזיילך' – גם בה תופף דקל דביר עצמו. בתקופת העבודה על האלבום נפרדו הלהקה מ'אסיה הפקות' שנסגרה ועברו למשרדו של עידן שטיינר.
בקיץ 2013 נתבקשו החברים להרים מופע לכל המשפחה עבור אירוע חוצות בתיאטרון ירושלים. בשמחה רבה נגשו החברים למשימה ותוך זמן קצר נוצר שיתוף פעולה עם הבמאי והיוצר אבי דור, איש 'הופה היי', והמופע 'שירים מכוכב אחר' – לימים, 'יום יום חג' נכתב ויצא לדרך. בפורים שנה אחר כך במופע כפול באולם המתנ"ס של פרדס חנה הוקלט וצולם 'יום יום חג' ויצא במהדורת דיסק+די.וי.די. בשנה לאחר מכן הגרובטרון הופיעו ברחבי הארץ עם המופע בהצלחה. בשנים הבאות הופיעו הגרובטרון בעיקר בהופעות מוזמנות ולעיתים אף פתחו קופות במועדוני תמונע וזאפה. יצויין במיוחד שיתוף הפעולה בסיבוב הופעות קצר ואיכותי עם האגדה חנן יובל איתו כמובן הם ביצעו את 'צרות טובות' בשילוב הסגנונות – הגרובטרון/השלושרים.
לאורך כל השנים הללו הרבתה הלהקה להופיע בתכניות רדיו וטלווזיה. וכמובן להופיע בכל במה, לקהל הרחב, לחברות וועדים, בחתונות, אירועים וטקסים ובעיקר על כל במה אפשרית הנותנת יחס של כבוד ראוי לשירים הנפלאים שהגרובטרון שרים כולל בחו"ל ובבית הנשיא. את הביקורות המצטיינות בהן זכו תוכלו לראות בלשונית – 'כתבו עלינו'
עם השנים הפורמטים להשמעה וצפייה נשתנו וכיום האלבומים והשירים נמצאים בשרותי הסטרימינג וקליפים רבים, בינהם המופע המלא 'הגרובטרון – יום יום חג', מצויים ביוטיוב.
ב16.9.23 חגגה הגרובטרון 20 שנה במופע חגיגי במועדון גריי תל אביב.
הגרובטרון הם כיום:
דרור אהבה רומם – סולן
איתמר גרוס – קלידן
אייל הלר – גיטריסט
גיא תובל – בסיסט
דקל דביר – מתופף
עודד מאיר – טרומבונאי
ארתור קרסנובייב – חצוצרן
עופר פלד – סקסופוניסט
לירן יצחק –תאורן
דודו שביט – סאונדמן
